איך לעזאזל יוצאים לטיול שלושה ימים עם אופנוע שלא יצא לך להכיר? זה לא דו"ש זה קאסטום. איפה מאחסנים? מה לוקחים? איך מצטמצמים בציוד? הרי זה טיול עם לינה בשטח. טוב האמת שזה מצריך חשיבה מחוץ לקופסה והרבה תפילות שמה שהזמנת מעליאקספרס יגיע ואכן התפילות נענו אך מה שהזמנתי לא בדיוק התאים והייתי צריך לקמבן וזאת רק ההתחלה.
אז נתחיל מההתחלה, מועדון פיונירס ערד חגגו יום הולדת 3 להקמתו והמועדון שלנו הוזמן וזאת היתה אחלה סיבה לטיול שלושה ימים בחנוכה למועדון שלנו.
התחלתי לחשוב על מסלולים ומה אפשר לעשות בדרך אל ומערד והיכן אפשר לישון.
פארק עדולם היה מושלם מבחינת ארוחת בוקר וסיור במערות ואולי עוד נקודה הסטורית בדרך ואז להתארגן למסיבה בערב. מקם הלינה שנבחר לשני הלילות היה כפר הנוקדים.
בום השני כמובן אם אנחנו בערד אז רובנו לא היינו במצדה לפחות מתקופת בית הספר והנה סיבה טובה לעלות להר שוב.
וליום השלישי תוכנן סיור בארץ המנזרים קאסר אל יהוד ושאר המנזרים באיזור.
טוב אז כפי שניחשתם כמעט כל התכניות שונו וזה מה שכיף בטיול כזה, הכל תלוי בזרימה.
אל המועדון שלנו הצטרפו קבוצה של רוכבים מדהימים שחלקם כבר טיילו איתנו במספר טיולים ושעת המפגש תוכננה ליום חמישי בשעה 09:00.
אז זה התחיל בחשש לסופ"ש גשום בכל הארץ ובדרך למקום המפגש באופק נראה ענן שחור כאילו סופת טורנדו תוקפת את האזור אבל אנחנו חמקנו מהענן הזה והגענו למקום המפגש יבשים ללא טיפת גשם עלינו.
היציאה מנקודת המפגש התעכבה כמיטב המסורת של רוכבי אופנועים והגענו מעט באיחור לארוחת הבוקר בפארק עדולם וכמובן שהסיור בגלל זמן ואדמה רטובה בוטל כי במקום לנסוע לנקודה היסטורית הוחלט שניסע למוזיאון הזכוכית בערד ולפחות לשם הגענו בזמן לא לפני שהיתה נפילה ללא נזקים של שני אופנועים.
מוזיאון הזכוכית היה מרתק ומעניין למי שנכנס (אני אישית ביקרתי שם פעם לכן לא נכנסתי) אבל המקום בהחלט שווה ביקור ולו רק בכדי להכיר את שרה'לה וגדעון שחוץ מהזכוכית הם סיפור בפני עצמו.
פרטים על מוזיאון הזכוכית: https://www.warmglassil.com/
ממוזיאון הזכוכית נסענו למרכז לאכול צהריים ולקניות ואז נסענו להתארגנות לילה בכפר הנוקדים.
תבינו כפר הנוקדים למי שלא היה זה לא באמת כפר אלא עיר של מתחמים מדהימים שבנויים כל מתחם בסיגנון אחר ומרהיב ואנחנו קיבלנו את אוהל אברהם שכשאתה יוצא ממנו אתה רואה מדבר שלם נפרס לפניך.
לאט לאט התארגנו במתחם וחלק מחברי המועדון יחד איתי עלינו לערד למסיבה של הפיונירס שהיתה נחמדה מאוד אך לא נשארנו הרבה כי חזרנו שוב לכפר לארוחת ערב של בשרים ואלכוהול וחברה טובה של אנשים.
אז אחרי לילה של שינה טובה (בהמשך שינינו את השם לכפר הנוחרים) קמנו בבוקר לקפה מהביל עם קצת עוגיות (כמובן ערגליות תות) ואז עלינו לערד למקום שנקרא כפר הנוער נרדים לארוחת בוקר במקום הכל כך מיוחד הזה שקצרה היריעה מלתאר אותו אך אני אגיד שבמקום נעשית מלאכת קודש עם ילדים ובני נוער ובשיקומם.
פרטים על כפר הנוער נרדים: https://www.soschildren.org.il/
לאחר מכן נסענו למצדה לסיור בין אבני ההיסטוריה עם הסבר מאוד מעניין ומלמד של פליקס.
במצדה נפרדנו מהחברים שהצטרפו ליום הראשון ונשבענו שמצדה לא תיפול שוב ואז כל אחד נסע לדרכו, אנחנו חזרה לנוקדים (כפר הנוחרים) והם לכיוון צפון ים המלח.
בכפר התארגנו לאוכל והאמת שהעייפות נפלה עליי ונכנסתי לאוהל לשינה קצרה (מכאן השם כפר הנוחרים) ולאחר האוכל שהיה מעולה שוב נרדמתי.
עכשיו קצת ממה שקרה עם הציוד שלי, אז ככה שני תיקי האוכף נקרעו מלמטה ותיק הגב שהיה קשור מאחור גם נקרע ומה לעזאזל עושים עם זה? מבקשים מארנון לקנות תיק וארנון מוצא רק טרולי פלסטיק ודורון עוזר עם דבק חבלה (גאפר) ויעל עוזרת עם שני רצועות קשירה וכך אני מוצא את עצמי עם ציוד שעלול ליפול כל רגע ביום השלישי וכל זה בדרך הביתה.
אז כאמור יצאנו בבוקר אחרי ארוחה שהכינו סימה ואבי לכיוון מה שהיה אמור להיות טיול בארץ המנזרים והסתיים בזה שסימה קצת איבדה הכרה בדרך, לפליקס ברח אוויר מהונטיל ושאר החברים היו עייפים ולכן שמנו בווייז "בית" וכאן זה נגמר.
תמונות מהטיול שצילמו החברים:
Comments